לפני אלוהים ברא את השמים ואת הארץ, היה אלוהים, היה רוחו של אלוהים והיו כל מלאכים במלכות שמים. מכיוון שהרוח חוקר את הכל גם את מעמקי האלוהים (א׳ הקורינתים ב י), הוא מצא סוגיות עם חלק המלאכים אך היה לא הוכחה. אם את מאמינה או חושבת שכל מלאכים טהורים ואי אפשר שיש מלאכים רעים, קראי את ההתגלות יב ט ואת ההתגלות יב ז. בראשית ג יא וישעיהו סה יז חושף שיש סוגיה עם דרך חשיבה עצמה. אחר אווה נבגדה, מן היום ההוא והלאה, מלאכים רעים הם מעורב את דרך חשיבתנו.

מלאך זה שליח של אלוהים שמוסר מסר אל מישהו. אבל היה מלאך, כוכב השחר (ישעיהו יד יב), שנפל מהשמים והפריד מאלוהים ככה הוא נהיה את הראשון מלאך הרע. בכל זאת הוא עדיין מוסר מסרים אל אנושיים ,אבל מוסר מסרים שלו ורעיונו, שהם כל רעים ,כי אין אהבה בו, הוא פרוד מאלוהים, הוא פרוד מאהבה.

כה מלאכים שנפלו מוסר את חרעיונותיהם לאנושים כדי להשיג את חלומותיהם שלהם ואת מטרותיהם שלהם, אנושים רק מקבלים וא סירבו. אנושים לא ממציאים רעיונות אבל רק מסוגלים להחליט בין כן או לא. רעיונות לא באות מן אנושיים ,אבל הן מומצאות על ידי מלאכים, זה טבע שלהם. יותר בדיוק, יש מלאכים רעים בכול אנושיים, ב ד ם (קראי את הסודות של בראשית). מהסיבה הזאת היה נחוץ שישוע המשיח מת על הצלב והוא קם מן המתים ביום השלישי (מתיו כו כח, הקולוסים א יד, יגון ג).