העברים יב יב-כט (העברים פרק שתים עשרה פסוק שתים עשרה כדי עשרים ותשע)

יבעל כן חזקו ידים רפות וברכים כשלות׃

יגומעגל רגליכם פלסו למען לא תטה הצלעה מן הדרך כי אם תרפא׃

ידרדפו את השלום עם כל אדם ואת הקדשה אשר בלעדיה לא יראה איש את האדון׃

טווהזהרו פן יש בכם איש מתאחר מחסד אלהים פן יוגיעכם שרש פרה לענה ויטמאו בו רבים׃

זטפן ימצא בכם זנה או חלל כעשו אשר בנזיד אחד מכר את בכורתו׃

יזהלא ידעתם כי גם נמאס אחרי כן כאשר רצה לרשת את הברכה כי לא מצא מקום לתשובה אף בקש אותה בדמעות׃

יחכי לא באתם אל הר נמשש ובער באש ולא אל ענן וערפל וסערה׃

יטולא לקול שופר ולקול הדברים אשר שמעיו בקשו שלא יוסיף לדבר עמהם עוד׃

ככי לא יכלו לשאת את אשר צוו ואם בהמה תגע בהר סקל תקסל או ירה תירה בחצים׃

כאוהמראה היה נורא עד מאד ויאמר משה יגרתי וחרדתי׃

כבכי אם באתם אל הר ציון ואל עיר אלהים חיים אל ירושלים שבשמים׃

כגואל עצרת רבבות המלאכים ועדת הבכורים הכתובים בשמים ואל אלהים שפט הכל ואל רוחות הצדיקים הנשלמים׃

כדואל ישוע סרסר הברית החדשה ואל דם ההזאה המיטיב דבר מדם הבל׃

כהלכן ראו פן תמאנו לשמע אל המדבר כי הן לא נמלטו המאנים לשמע אל המדבר עמהם בארץ אף אנחנו אם נמאן לשמע בקול המדבר מן השמים׃

כואשר קולו הרעיש אז את הארץ ועתה זה הבטיח לאמר עוד אחת ואני מרעיש לא לבד את הארץ כי גם את השמים׃

כזוזו עוד אחת שאמר משמיע חליפת הנרעשים אשר הם עשוים למען יעמד אשר איננו נרעש׃

כחלכן אנחנו המקבלים מלכות אשר לא תמוט נבאה נא בתודה ונעבד בה את האלהים לרצון לו בצניעות וביראה׃

כטכי אלהינו אש אכלה הוא׃