בראשית ד, א כדי כו (פרק ארבע פסוק אחד כדי עשרים ושש)

אוהאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את יהוה׃

בותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה׃

גויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה׃

דוהבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו׃

הואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו׃

וויאמר יהוה אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך׃

זהלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו׃

חויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו׃

טויאמר יהוה אל קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי׃

יויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה׃

יאועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך׃

יבכי תעבד את האדמה לא תסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ׃

יגויאמר קין אל יהוה גדול עוני מנשא׃

ידהן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מצאי יהרגני׃

טוויאמר לו יהוה לכן כל הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות אתו כל מצאו׃

טזויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ נוד קדמת עדן׃

יזוידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך׃

יחויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחויאל ומחייאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד את למך׃

יטויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה׃

כותלד עדה את יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה׃

כאושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תפש כנור ועוגב׃

כבוצלה גם הוא ילדה את תובל קין לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה׃

כגויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי׃

כדכי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה׃

כהוידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ותקרא את שמו שת כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין׃

כוולשת גם הוא ילד בן ויקרא את שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה׃