אויכלו השמים והארץ וכל צבאם׃
בויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל
גויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות׃
דאלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים׃
הוכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה׃
וואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה׃
זוייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה׃
חויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר׃
טויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע׃
יונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים׃
יאשם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב׃
יבוזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם׃
יגושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש׃
ידושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת׃
טוויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה׃
טזויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל׃
יזומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות׃
יחויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו׃
יטויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו׃
כויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו׃
כאויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה׃
כבויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם׃
כגויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת׃
כדעל כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד׃
כהויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו׃